מדריך – דבש חרובים – rob

מוזר שהמדריך הזה כתוב כבר כמה שנים ורק עכשיו עולה לבלוג. כנראה לכל דבר יש תזמון נכון.

לאוהביי ואוהבות הטעמים החזקים, והמיוחדים, למי שמעריך טעם מקומי, בעיניי הכנת דבש מפרי החרוב היא חלק בלתי נפרד מבישול עונתי וכדאי להכיר. בהתחלה התהליך נראה מסובך אך ככל שעושים אותו כל שנה, זה הופך להיות צורך.

בהצלחה!

שלב 1 – קטיף

קוטפים חרובים יפים וכמה שיותר בשרניים בין סוף אוגוסט לספטמבר ולמאחרים אוקטובר… כשרוצים לקטוף כמות גדולה מומלץ לפרוש בד / ניילון גדול מתחת לעץ ולהכות או לטפס ולתלוש חרובים ולהפיל על הבד, כמו במסיק זיתים, ואז לאסוף אותם לשק. ניתן לקטוף ולחכות כמה שבועות, ורק אז להכין את הדבש, חשוב בזמן זה לאחסן את החרובים כראוי.

 

שלב 2 – שבירה

אם יש לכם כמות גדולה חפשו מישהו שיש לו מכונה ששוברת חרובים. מסתבר שיש הרבה כאלה בכפרים. בכמות קטנה שברו אותם ידנית, רצוי כל חרוב ל 4-5 חתיכות. אפשר גם להכניס לתיק בד ולקפוץ עד שהחרובים מתרסקים.

גרעינים שיצאו מהחרוב – נפטר מהם או נשמור לבישול (בהמשך מצורף לינק למתכון) גרעינים שלא יצאו לא נורא.

שלב 3 – השרייה

אם החרובים מלוכלכים ולא שטפתם לפני זה זמן טוב לשטוף. בכלי גדול מספיק נכסה את החרובים במים (3-4 ס”מ מעל כי החרובים מתנפחים וסופגים את המים)  לכ 16 שעות.

 

שלב 4 – סינון

נסנן אל הסיר שנבשל בו, ודרך חיתול בד נסנן פעמיים או שלוש עד שהנוזל צלול ואין משקעים. מומלץ לטעום את המיץ המיוחד.

 

שלב 5- צמצום

מניחים על האש ומביאים לרתיחה. לא לעזוב את הסיר כי ברגע שרותח צריך להנמיך את האש… סכנת גלישה! הבעבוע צריך להיות גלי ולא שבור. אפשר גם לבשל על מדורה. מערבבים מדי פעם וככל שהנוזל יצטמצם צריך להיות ליד הסיר ולערבב. זה לוקח כמה שעות או הרבה שעות, תלוי בכמות הנוזל שיצא לכם ותרצו לצמצם. שימו לב שכשהנוזל חם הוא נראה יותר מאשר שמתקרר. המרקם צריך להיות בין דבש לסילאן, אז בדקו מדי פעם עם כף האם הגעתםן למרקם הרצוי.

שמירה ואחסון

בצנצנת או בבקבוקים בארון. הדבש נשמר למשך זמן רב, שנה, שנתיים ויותר.

קצת על החרוב

אבל לפני זה אספר שאנחנו פותחים עוד קבוצה לקורס השנתי שלנו – מגדלים חיים –

שבה אני ואסף מלמדים גידול מזון ובישול עונתי – אם זה מעניין אותכןם לחצו כאן למידע

מבחינה הסטורית וגיאוגרפית זהו אחד העצים המקומיים והעתיקים בארץ שלנו. הייתה לו חשיבות רבה והוא מוזכר בתלמוד וכתבים עתיקים שונים כפרי שאוכלים כאשר אין עוד מה לאכול, והוא יכול להזין ולתת לגוף את מה שצריך. החרוב נחשב עץ חזק מאוד, שצומח גם במקומות חרבים, ומכאן שמו, ועוד סברה אומרת שהשם מגיע מצורת החרב של תרמיליו. החרוב הוא ממשפחת הקטניות.

בחרוב יש לנו עץ זכר ועץ נקבה. אם זרעים מעץ הזכר מגיעים לנקבה אז יהיו לנו פירות על העץ. יש זני ברי – הוא החרוב הבר, ויש זנים מתורבתים שנקראים קפריסאי והם יותר בשרניים ויותר מעוקלים.

מתי הפרי מוכן? בין אוגוסט לספטמבר. תלוי במזג האויר.

כדי לקחת מקדם בטחון ולמנוע מצב של קטיף בו הפירות נגועים, אפשר לקטוף אותם מייד כשהם מבשילים, לאחסן, ולהכין את הדבש בשלב מאוחר יותר..

במסורת ורפואה דבש החרובים משמש בעיקר כתרופה –

לבעיות במערכת העיכול, בחלל הפה, כאבי שיניים וחניכיים, פצעים בפה וכאבי גרון. הוא מכיל סידן, נוגדי חמצון, ועשיר בטאנינים – אותם חומרים בעלי השפעה המסייעת בכיווץ ריריות וכן במוצילגים המסייעים לשיקום רירית המעי והקלה במצבי שילשול.

 

מייחסים לו גם סגולות  כמחזק את המערכת החיסונית ונוגד דיכאון. וזה מעניין מבחינת מתי שהוא מבשיל – הסתיו, שמרגיש שזו עונה שצריך בה את התמיכה הזו במיוחד.

משקל כל זרע בחרוב זהה למשנהו, ולכן בתקופות קדומות שימשו כיחידת משקל. לפי משקל זו – 200 מיליגרם, נקבעה יחידת המשקל של זהב – קאראט, ושימו לב שהיא שומה לשם קארוב- חרוב.

במטבח

ערביי הגליל קוראים לדבש רוב שזה סלנג או קיצור של חרוב. והם צורכים אותו כמעט רק כתרופה או בצורות מאוד ספציפיות – עם שמן זית, בתה, או בכפית, או על יוגורט או לבאנה.

אני משלבת אותו בכל מאכל שאני רוצה ליצור בו אומאמי – קדרות, מוקפצים, סלטים ועוד.

וגם מוסיפה אותו למתוקים. כמו מוזלי, עוגיות ועוד.

למדנו 3 מאכלים עם רוב –

מוקפץ בדבש חרובים

3-4 שיני שום

מיץ מלימון שלם

החלק התחתון של גבעול לימונית חתוך ל 2

2-3 גבעולי עלי קארי

שמן זית

מלח

חריף אם אוהבים

צרור ירוקים – באק צ’וי, או עלים ירוקים אחרים בזמינות

4-5 כפות דבש חרובים

הכנה – קוצצים את השום ואת החלק הלבן העבה של העלים הירוקים פורסים דק. חותכים גס את העלים הירוקים. במחבת גדולה מטגנים את החלק הלבן שקצצנו, עד להזהבה קלה, עם הלימונית והקארי. מוסיפים את השום, העלים הירוקים. מוסיפים את הדבש חרובים והלימון והמלח ומטגנים דקה על אש גבוהה. מגישים מעל אורז או בורגול או אטריות. בתיאבון

משקה “חרובינו”

מה צריך – קרח, מים ודבש חרובים.

הכנה – מערבלים בבלנדר כמות של 5 קוביות קרח, חצי כוס מים ו 2-3 כפות דבש חרובים, לפי הטעם.

שמן זית וחרוב – מערבבים דבש חרובים, שמן זית, ומלח גס וטובלים לחם

*אפשר גם להכין אבקת חרובים על ידי ייבוש וטחינה של הבשר שלהם, ואפשר גם להשתמש בזרעים כקטניה מבושלת.

 

 

 

נעים להכיר, רוני :)
מזה כ-10 שנים, אני נמצאת במחקר מתמשך בתחום התזונה העונתית, הבישול העונתי, הטבעי והמקומי, ומקדישה את רוב הזמן שלי בהעמקת הקשר ביני לבין הטבע והחיים.

קראו עוד…

פוסטים אחרונים

קבלו עדכונים ראשונים

הכניסו את כתובת המייל שלכם לעדכונים מכף עץ

2 תגובות

    1. אין מאושרת ממני שהכנת דבש חרובים. בזכותך הבנתי שאחרי שמכינים מבינים את כלללל הסיפור ומתאהבים בתוצר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן