ימים חמוצים
נכון, אלו רק לימונים וקשה לומר שהפרי זכה בתהילה כלשהי במרוצת השנים, אבל הוא בהחלט הכרחי במצבים מסויימים למשל כשמכינים סלט או טחינה. וגם, לימון מוסיף המון, וגם, אפשר להפיק ממנו לא מעט דברים מיוחדים שיעשו את ההבדל הקטן ויקפיצו את הטעם בכל ארוחה. ביקשתי מאבא שלי, מומחה גדול ללימונים (ועוד כמה דברים), להראות לי איך הוא כובש אותם ואחר כך ללמד אותי איך הוא מכין לימונצ’לו. שני מתכונים פשוטים ביותר, ועם זאת יש להם אופי מאתגר – צריך לחכות. “אוכל טוב לוקח זמן”, אבא אומר, וכשאני מודיעה לו מיד שהמשפט הזה ייכנס לפוסט הוא מתחיל לעוף על עצמו וממשיך: “וחומרי גלם טובים, ואהבה, וסבלנות…” אם כן, הפוסט יהיה בנוי משני חלקים, חלק א’ של ההכנה אותו תקראו היום, וחלק ב’ של התוצאות וההמשך אותו תקראו בעוד כמה שבועות …
לימונים כבושים – Basic version
חומרים: * לימונים יפים בגודל בינוני, לפי הכמות הרצוייה. אני עשיתי צנצנת גדולה, בערך שני קילו לימונים. * מלח גס
יום 1: שוטפים את הלימונים. בכל לימון חותכים שלושה חריצים עד עומק 3/4, ובכל חריץ טומנים רבע כפית של מלח גס.
(הידים של אבא)
סוגרים את הלימון ומניחים בתוך צנצנת בצורה צמודה אך לא דחוסה מדיי.
יום 2: המלח הוציא ללימונים את המיץ, מה שגרם להצטמקות שלהם, וליצירת חלל בראש הצנצנת. מוסיפים לימונים כמו ביום הראשון, חורצים חריצים וממלאים ברבע כפית מלח, עד שהצנצנת מתמלאה שוב, אך לא לדחוס יותר מדיי אלא פשוט מה שנכנס שם.
