עלי מרוות ירושלים ממולאים

מה עוד אפשר להגיד על החורף הזה? חביב הקהל (החורפי), ומה שבטוח הוא מביא טונות של ירוק.

אחד המאכלים הכי כיפים ואהובים עלי כך סתם בבית וגם בסדנאות הבישול שלי הוא – עלי מרוות ירושלים ממולאים.

מרוות ירושלים הוא צמח בר אכיל. ועכשיו – בין ינואר למרץ זה הזמן האולטימטיבי ללקט את צמח זה.

מרוות ירושלים גדלה ליד שבילים, בגינות, ובשטחי בר. אצלנו בישוב יש הרבה ממנה גם בזכות מי ששומר

את הזרעים וזורע שוב בשטחים שונים. אז אם יוצא לכם להיות ליד מרוות ירושלים אחרי

הפריחה וכאשר יש לה זרעים (בקיץ) – אפשר לאסוף אותם ולזרוע בסתיו.

 

יש מדריכים שונים לזיהוי וקבוצות בפייסבוק. אבל הכי טוב זה לצאת לשטח כמובן,

עם מישהו שמכיר – וללמוד הלכה למעשה את תורת הליקוט.

ככל שהעלים צעירים יותר הם רכים, וככל שגדלים הם יהיו מעט יותר שעירים וקשים,

אך לאחר ששופכים עליהם מים רותחים הם נהיים רכים למגע ונעימים לעבודה.

יש לעלי המרוות ירושלים ארומה מיוחדת והם ממש טעימים, וכמובן, מזינים.

טיפ אחד מנצח לגבי המתכון הזה (שמיד מגיע, סבלנות בבקשה):

קחו זמן לבישול ארוך – כי הוא זה שיוצא את הטעמים והארומה המושלמת מן העלים,

וזה מה שיבדיל בין תבשיל נחמד לתבשיל אלוהי. מנסיון אישי.

אז תודה לחורף ולגשם הזה שנותן חיים לכל צמח ירוק…

 

מה צריך?

מלקטים כ 30 עלי מרוות ירושלים בגודל בינוני.

כוס אורז בסמטי / יסמין

2 גזרים קלופים

3 בצלים יבשים

מלח, כמון, פפריקה, שמן זית ולימון

מים לבישול ולחליטת העלים

לימון אחד

**שימו לב – יש ללקט בצורה עדינה ומתחשבת בצמח. לשבור מהגבעול, להתחיל מהעלים החיצוניים ולהשאיר את העלים הפנימיים כדי שהשיח יוכל להמשיך לצמוח. אני ממליצה להשתמש בסכין משוננת לפעולה זו.

1. מכינים את המילוי – שוטפים קלות במסננת כוס אורז בסמטי או יסמין, משרים במים רותחים ל5 דקות, ומסננים. גוררים בפומפיה את הגזרים ובצל אחד. מערבבים עם האורז ומוסיפים כפית מלח גס, כפית כמון שטוחה, כפית פפריקה שטוחה, ו 6 כפות שמן זית. (אפשר להוסיף כמה כפות של עדשים כתומות שהושרו במיים).

2. שוטפים את העלים ומניחים בקערה. שופכים מים רותחים, ולאחר 30 שניות עד דקה מסננים.

מכינים משטח עבודה רחב כמו קרש חיתוך גדול, ומסדרים עליו שישה עלים.

מניחים את העלה כך שה”ורידים” שלו בולטים כלפיכם, ומסירים את הגבעול:

שיטה אחת היא להסיר כמו בסרטון- נכנסים3-4 סמ לתוך העלה וחותכים את הגבעול העבה. יווצר מרווח איפה שהיה הגבעול אך אל דאגה!

שיטה נוספת היא לחתוך עם סכין חדה לאורך הגבעול מאמצע העלה ולהסיר את הקצה.

3. פורסים שני בצלים יבשים לפרוסות בעובי 1 ס”מ, ומניחים בתחתית הסיר בו נבשל את עלי המרווה.

4. עכשיו ממלאים:

מניחים כף מן המילוי בשליש בתחתון הרחב של העלה – כ2 סנטימטר מעל איפה שהורדנו את הגבעול.

מבחינת כמות היו רגישים, שימו כף או פחות – תלוי בגודל העלה וחשוב לא לשים יותר מדי.

מכסים על המילוי עם החלק התחתון של העלה וסוגרים משני הצדדים כמו מעטפה וממשיכים לגלגל.

5. מניחים את העלים על פרוסות הבצל שסידרנו מקודם בסיר.

6. מזלפים שמן זית בנדיבות, מלח, כמון, פפריקה ועשבי תיבול.

שופכים מים רותחים כמעט עד כיסוי אך לא יותר, מזלפים מיץ מלימון לפי הטעם.

7. מניחים צלחת על העלים ומשהו כבד עליה כמו צנצנת עם מים (מפלס המים יעלה אבל אל דאגה!),

מביאים לרתיחה ומנמיכים את הלהבה. מבשלים לפחות שעה וחצי, אך ההמלצה שלי היא לבשל כ 3 שעות לפחות.

בכל פעם שיש צורך – הוסיפו מעט מים במהלך הבישול.

לבסוף כדאי לתת לכל המים להתאדות ולבצל שבתחתית הסיר להתקרמל מעט, וזה מעדן.

מורידים מהאש ולפני ההגשה מזלפים שמן זית ולימון.